רש"י על שבת מ״ח א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת מ״ח א:ט׳
9 רַב חִסְדָּא שְׁרָא לְאַהְדּוֹרֵי אוּדְרָא לְבֵי סַדְיָא בְּשַׁבְּתָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב חָנָן בַּר חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: מַתִּירִין בֵּית הַצַּוָּאר בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא פּוֹתְחִין. וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַמּוֹכִין לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַכֶּסֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת.
פירוש רש"י על שבת מ״ח א:ט׳
9 לאהדורי אודרא לבי סדיא - להחזיר מוכין שנפלו מן הכר לתוכן:
10 מתירין בית הצואר - שדרך הכובסים לקושרן:
11 אבל לא פותחין - לכתחילה דהשתא עביד ליה מנא: